פרשות דרכים

הרבה פעמים אני חושבת מה היה קורה אם הייתי מקבלת החלטות אחרות בחיים שלי, בצמתים שונים בחיים שלי היו לי אפשרויות בחירה שונות כמו לכל אחד אחר שמגיע לפרשת דרכים.
חלק מההחלטות כמובן לא היו שלי והיו תלויות באנשים אחרים, ההורים שלי, אדם, הנרי וכו'.

אם לדוגמא, ההורים שלי היו בוחרים לא לאפשר לי לעבור לגור אם אדם או יותר נכון לא לתת לאדם להיות אחרי על השיקום והבנייה שלי מחדש סביר להניח שמתישהוא הייתי מוצאת את עצמי ברחוב חזרה.

החלטה נוספת הייתה ההחלטה שקשורה בהנרי, אם הייתי מתעקשת לא להיפגש איתו כמו שתכננתי בפעם הראשונה שהוא התחיל איתי בחוף הים והייתי מעדיפה להמשיך להיות צל של אדם בתקווה שאולי יקרה נס בעתיד ואני אוכל להיות איתו. כמובן שהיו עוד המון החלטות קטנות וגדולות במהלך השנים שפתחו וסגרו לי דלתות כאלה ואחרים כל הזמן, כל החלטה אחרת הייתה פותחת דלת שונה ממה שנפתחה בהחלטה המקורית.

כל הצמתים בדרך שלי, כל ההחלטות הובילו אותו למי שאני היום עם היתרונות והחסרונות שבי. אני מודעת לעובדה שאני לא מושלמת (רחוקה ממש מההגדרה הזאת) וכמו שאדם אומר תמיד "את לא צריכה להיות מושלמת אלא הגירסה הכי טובה שאת יכולה להיות כל יום." אז כן, אני אוהבת את עצמי, מודעת לחסרונות שלי ומשתדלת כל פעם להיות הכי אני שאפשר ועדיין לנסות לשפר כל דבר שאני חושבת שצריך ליטוש.