המובי דיק שלי

בימים האחרונים מערב חג המולד בעצם אני לא כל כך מחוברת טכנולוגית, קצת הפסקה והתרכזות בכאילו שיגרה של החיים עד כמה שאפשר, מפגשים חברתיים של החג, שתייה, האמת המון שתיה, לפעמים קצת יותר מדי. המון שיחות וידאו עם הנרי והנסיכות האהובות עליי.

אדם (שונאת לקרוא לו ככה אבל שם הסופרים שהוא בחר לעצמו וככה הוא רוצה שאני אקרא לו) לא ממש אוהב שאני מזכירה אותו אבל האמת שבתקופה האחרונה עברתי לדבר איתו כל יום במקום פעמיים בשבוע, העובדה שהוא עבד בלילה כל השבוע שעבר הייתה הזדמנות לשבת ולהתכתב איתו במשך שעות.

אדם, לכל מי שלא יודע, הוא הסיבה שבכלל אני חיה וקיימת, בלעדיו סביר להניח שעדיין הייתי מסוממת ברחוב או אולי אפילו מתה. מערכת היחסים שלי איתו היא מאוד מורכבת מהצד שלי, מהצד שלו היא ממש פשוטה, בעוד לי הייתה תקופה ששנאתי אותו, אחר כך תקופה שהייתי מאוהבת בו קשות והצעתי לו את הגוף שלי בכל הזדמנות שיכולתי (על בסיס יומי האמת), העובדה שגרתי איתו כמעט חמש שנים והיינו מסתובבים עירומים האחד ליד השניה ובמהלך תקופה מסוימת אפילו הלכנו למסיבות חילופי זוגות פרטיות, אבל בכל השנים האלה מעולם אדם לא הסכים לגעת בי בצורה מינית ולא משנה כמה אלכוהול זרם אצלו בגוף.

מבחינת אדם העניינים היו יותר פשוטים, האמת שחברה אמרה לי שזה לא כזה פשוט להיות כל הזמן בשליטה, לראות אותי עירומה, לשמוע אותי גונחת מהחדר השני ואפילו לצפות בי במסיבות מקיימת יחסי מין, מבחינת החברה זה נראה כמו כוח רצון לא הגיוני בכלל. אם בהתחלה עוד חשבתי שהוא לא נמשך אלייך, הומו לא עלה בדעתי בגלל כמות הבחורות שהוא היה איתן, בשנים שאחר כך הוא גילה לי את הסיבה האמיתית, בעצם הסיבות. כדי שאבא שלי יתן לי לעבור לגור איתו אדם בעצם נדר נדר שהוא לעולם לא יגע בי בצורה מינית, מבחינת אדם הבטחה זה קו אדום שהוא לעולם לא יחצה, הסיבה השניה היא שמבחינתו הוא הרגיל את המוח שלו לראות אותי בתור האחות הקטנה שלו ולכן לא משנה כמה הייתי מחרמנת אותו, נמרחת עליו ואפילו ישנה איתו במיטה, לא עברה בו מחשבה מעבר לזה.

שלא תחשבו לרגע שהבנאדם עשוי אבן או ברזל, היכולת שלו לתת לי חום, אהבה, חיזוקים, הכלה וכל מה שהייתי צריכה ב-21 השנים האלה שאנחנו מכירים היא עצומה. כמובן שכמו כל גבר מדי פעם הזיקפה שלו הייתה מתרוממת במלוא הדרה וקשיחותה בסיטואציות מסוימות אבל הוא תמיד מצא דרך ו/או סיבה להתרחק ממני באותו הרגע ולהרגיע את הגוף שלו.

עד שבוע שעבר אדם לא ידע שאני יודעת שכבר לפני שלוש שנים אבא שלי שיחרר אותו מהנדר שלו, ההורים שלי רואים באדם כבן נוסף, בעיקר מאז שההורים שלו נפטרו ואדם מצידו תמיד דאג לכל מה שההורים שלי היו צריכים מאז שעזבתי את הארץ וביתר שאת מאז שהקורונה פרצה לחיינו. במהלך השיחות שלי שבוע שעבר עם אדם בלילה, באחד הלילות הייתי שתויה ברמות על והתחלתי לדבר איתו על העבר שלנו ושהיה לי קראש רציני עליו ובמהלך השיחה זרקתי לו שאני יודעת שהוא לא מחוייב בנדר יותר.

חיכיתי כמה דקות לתגובה של אדם על מה שאמרתי לו, או אולי זה נראה ככה מרוב שהייתי שתויה, הוא שאל אותי מה אני מצפה שיקרה אחרי שנשכב ביחד, האם היחסים שלנו יהיו אותו הדבר, מה הסיכוי שזה יעשה יותר נזק מתועלת. כמובן מאחר והייתי שתויה אז רמת הטיעונים שלי שאפה לאפס כמעט אבל כשדיברנו שוב כשהייתי פיכחת הוא שאל אותי שוב את השאלה. הבנתי את נקודת המבט שלו על העניין, מה יקרה אם… מה יקרה אם זה יעשה נזק, מה זה יעשה למערכת היחסים הקרובה שלו עם הנרי למשל שמבחינתו יודע את העבר וההתאהבות שלי באדם.

מבחינתי, לא משנה עם כמה גברים אני אשכב, לא משנה מה אעשה או מה אשיג, תמיד יהיה את הדבר הזה שרציתי וחשקתי בו יותר מהכל אבל הוא הדבר היחיד שכנראה לא יקרה לעולם… לעשות אהבה עם אדם. ההרגשה היחידה אולי שאני רוצה, חולמת ומפנטזת עליה הכי בעולם, להרגיש פעם אחת אותי ואת אדם מתחברים לאחד ברמה הפיזית, להרגיש אותו פועם בתוכי, להרגיש את המיצים שלו נורים לתוכי ומתערבבים בנוזלים שלי, לגנוח את השם שלו באמת, לא בזמן שאוננתי בחדר בזמן שגרתי איתו, או כאשר פינטזתי שזה הוא דופק אותי ולא האצבעות או הויברטור שלי.

כנראה שאדם הוא המובי דיק שלי, טחנת הרוח כמו אצל דון קישוט. תמיד כשאני חושבת שהתגברתי על זה והשארתי את זה מאחור קורה משהו אצלי שמצית את זה בחזרה. הנרי אומר שאם אי פעם אדם יסכים אני צריכה ללכת על זה להגשים לי את החלום היחיד שהוא לא בר השגה מבחינתי, להוציא לי את זה מהמערכת.

אז אני ורד, הגשמתי כל כך הרבה, כבשתי כל כך הרבה פסגות, נגעתי כמעט בכל שאיפה ששאפתי אליה, אפילו ישבתי לארוחת ערב רשמית עם נשיא ארה"ב והגברת הראשונה… אבל בחיים לא עשיתי אהבה עם האדם שאני אוהבת הכי הרבה בעולם (הנרי לא נפגע שאני אומרת את זה) אפילו לא פחות ממה שאני אוהבת את עצמי.

פורסם על ידי ורד גביש

בת 38, חיה באמסטרדם ב-11 שנים האחרונות, כותבת כתיבה אירוטית כבר 20 שנה בערך. בעבר היה לי דף פייסבוק "מהמגירה של ורד גביש". תחביבים: כתיבה, כושר, מסיבות, גברים, נשים, סקס - לאו דווקא בסדר הזה.

2 תגובות בנושא “המובי דיק שלי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירת אתר אינטרנט בחינם עם WordPress.com
להתחיל
%d בלוגרים אהבו את זה: